זריחה על הר הגעש ברומו

יום 10: מלנג - ברומו - סוראבאיה

יום ראשון, 19 ביוני, 2011

איך? זה לא יכול להיות! השעה 00:30 בבוקר! אנו הולכים לראות את זריחה בהר הגעש ברומו אחד משלבי המלכות של שלנו טיול לאינדונזיה.
מה יש לנו כדי לראות את הזריחה בברומו?
מי הרעיון של זה? זה היה שלי, כך שלא אגיד שום דבר אחר ואעשה כאילו כלום.
עם המחשבות הללו אנו אוספים את המעט שהוצאנו מתרמילי הגב ואנחנו יורדים לקבלה.
נאמר לנו שהיינו מכינים שם קפה, אבל האמת היא שנותרו ארבע טיפות במכונה ומקור לא ידוע, אז אנחנו מעדיפים לא לנסות את זה.
אנחנו בודקים במלון הליוס מלנג, אנחנו יושבים על אחת הספות בקבלה ורואים שיש עוד 4 אנשים נוספים.
זמן קצר לפני השעה אחת בצהריים מופיע ילד ומחפש 2 אנשים שהולכים לראות את המקום זריחה בהר הגעש ברומו ואז לסוראבאיה, אז אנחנו מציגים את עצמנו ושם אנחנו הולכים איתו.

אנחנו רוכבים על רכב טנדר והוא מסביר שייקח לנו כשעתיים וחצי להגיע לברומו.
ניסינו לישון זמן מה, אבל הוא מתעקש להסביר דברים על מלנג ומזרח ג'אווה. האמת שכאשר שכרנו את הסיור לא היה לנו מושג שניקח מדריך, אבל ממה שאנחנו רואים הוא יהיה לצידנו לאורך כל היום.
אז ניצלנו את ההזדמנות לראות את האווירה בעיר באותה תקופה. השווקים המסורתיים פתוחים 24 שעות, כך שהעיר מלנג לעולם אינה ישנה.
כמעט מבלי להבין זאת עצמנו את העיניים והמדריך שלנו העיר אותנו כשאנחנו כבר בדרך הגישה לכביש הר הגעש ברומו.
הדרך הגרועה מכולן. ועוד עם החושך הזה שבעזרתו איננו יכולים לראות היכן מסתיים הדרך והתחלול תהום!
הגענו לאחת המדרונות האחרונים ולוואן אין שום דרך להמשיך, הוא מנסה 3 פעמים וכלום.
זה לא נותן לי הרגשה טובה, אז אני מוציא את ההזמנה ואומר למדריך ששכרנו 4 × 4 לטיפוס, אבל הוא אומר לי שזה הטיפוס לנקודת הנוף. (??)
מול התשובה הזו אני רק צריך לשתוק ולחכות שהוא יפתור את הבעיה.
ואחרי שעצבני, כמו שאני נוהג לעשות במקרים אלה, הבעיה נפתרת ללא יותר בעיות מאשר לעמוד על הכביש במשך 10 דקות.
אנו רואים שמכונית אחרת מגיעה אלינו ואנחנו מזיזים את התרמילים להמשיך במכונית 4 × 4 המסוגלת לטפס במדרון האוטם האחרון.
כבר הפכתי שוב לפסימי ...
לקח לנו פחות מ- 15 דקות להגיע למלון Cemara Indah, שם ירדנו לראות את הנופים משם, ובכן, יותר מהנוף של צל הר הגעש, כי זה עדיין לילה סגור ואי אפשר לראות שום דבר.
כאן אנו מתחילים להבחין בקור, ולכן הם לוקחים אותנו אל ה -4 × 4 ואנחנו מתחילים לטפס לכיוון פסגת גונונג פננג'קאן, משם נשקף הנוף הטוב ביותר של זריחה בהר הגעש ברומו
הכביש תלול ומפוקפק מאוד, כך שטיפס ללא 4 × 4, בטוח שאי אפשר.
לאורך הדרך אנו פוגשים אנשים שעולים. קראנו שצריך להתחיל לטפס בארבע בבוקר אם אתה רוצה לעשות את זה ברגל.
ברגע שקמנו פגשנו הרבה בנים עם סוסים, חפים מפשע ממני, שעדיין לא ידעו למה אני מצפה, חשבתי שהסוסים לא כל כך נחוצים ולא הבינו יותר מדי למה הם מיועדים !!
מכאן המדריך אומר לנו שיש קילומטר ושיא טיפוס, אני כמובן אומר לו שאנחנו לא צריכים סוס, שנלך למעלה.
ואחרי זה, אני נשבע ונשבע, לעולם לא אגיד זאת שוב!
זו היו 15 הדקות המתישות ביותר בחיי. ישנתי פחות משעתיים, יש לי בטן ריקה: אני חושב שיש לי את התירוץ המושלם.

מידע מעשי נוסף להכנת הטיול באינדונזיה

- 10 מקומות חיוניים לביקור באינדונזיה
- 10 טיפים חיוניים לנסיעות לאינדונזיה

הגענו מעל ל הר הגעש ברומו ואני הולך ישר לשבת. אנו רואים או מכניסים אנשים מספיק אינטואיטיביים, מכיוון שזה טרם עלה, במישור הגדול בו אנו מתיישבים.
והנה אני מתחיל להרגיש רע. אני מקבל סחרחורת, שיעול ... האמת שהתחושה די לא נעימה. זה נמשך עד זריחה בהר הגעש ברומו ואני מתחיל להרגיש טוב יותר. בלא מעט רגעים אני רואה את עצמי כמעט עומד לרדת לשכב במכונית ולנוח, שוכח הכל.
הדבר היחיד שמדאיג אותי הוא שרוג'ר לא נהנה מכלום, כל הזמן מחכה לי.
כשהמדריך מבין את המצב הוא אומר לי שזה בגלל הגובה והעייפות, אז הוא מביא לי תה ובננה מטוגנת, שבהתחלה אפילו לא יכולתי לבלוע, אבל אחר כך התחלתי ליישב את בטן
וכשאני מתחיל להרגיש טוב יותר הוא מופיע, כמעט מבלי להבין, מולנו ...

גבירותיי ורבותיי: המופע מתחיל. זריחה על הר הגעש ברומו

ריקוד הצבעים מתחיל.זריחה על הר הגעש ברומו

משתנה כל שנייה, מדהים.זריחה על הר הגעש ברומו

זה מהווה סוג של תקע של אנשים שלא מפסיקים לצלם בלי לעבור מהאתר, אז החלטנו ללכת לצד השני של המטוס לראות את הנוף מהצד הנגדי.

השקפות שונות

אנשים מתחילים להתקרב לקצוות כדי לצלם. רוג'ר מחפש תפקיד גבוה יותר, בזמן שאני נשאר שם, רק מסתכל.
למרות שלא טוב לי, הנופים עוצרי הנשימה משמשים אותי כמנחמים ולחשוב שכדאי להגיע לכאן.
חייבים לומר כי לא נראה שאיש חולה, ולכן אני מניח ששלי הוא מקרה מבודד.
וכך בילינו יותר משעה, לצלם ולהרהר בפלא הגדול שהטבע מציע לנו זריחת הר הגעש ברומו.
אחרי זה זה נוגע בירידה, וזה הרבה יותר קל, אם כי כאן אנחנו באמת מגלים מה טיפסנו, מכיוון שאנחנו עושים את זה באור.

הדרך למעלה באור יום

אנו מתחילים בירידה לאחר מדהיםמפעל בהר הגעש ברומו

מכאן אנו חוזרים לסמרה אינדה שם נעצרנו לפני העלייה, לארוחת הבוקר.
הנופים מכאן הם נהדרים, זהו על שפת מכתש הר הגעש ברומו והאמת היא שהם רוצים להישאר כאן כמה ימים, רק להתפעל מהנופים.
לרוג'ר ארוחת בוקר די טובה, אבל אני כבר לא אוכל לטוסט קפה וקפה.
אני מתחיל להרגיש טוב יותר, אבל אני לא רוצה להתעלל ולהסתכן בכך שלא יעבור את שארית היום.
כעת מגיעה עוד אחת מהמנות העיקריות, חוצה את ים החול, למקדש ההינדי שנמצא בבסיס.
היום לא נוכל לטפס על המכתש, שכן הר הגעש ברומו הוא פעיל מאוד וגרוע לבריאותו (למרות שאנחנו רואים הרבה אנשים שעולים), אבל המדריך אומר לנו שהוא "לא נותן לנו לעשות את זה".
ברגע שאכלנו ארוחת בוקר ומנוחה במשך זמן מה, זה קצת אחרי 8 בבוקר ואנחנו חוזרים שוב ל- 4 × 4, כדי לרדת לים החול.
כשאנו נכנסים למכתש, אנו בהכרח זוכרים את ביקורנו בשנה שעברה במכתש נגורונגורו, אנו מוצאים שהוא דומה מאוד ... אם כי ללא בעלי חיים! 🙂
אנחנו מחנים את ה- 4 × 4 בחניון ויוצאים לטייל !!
עכשיו כשאני מרגיש הרבה יותר טוב, זה מה שאני צריך, קצת פעילות כדי להיות מסוגלת "להתחיל מחדש" את היום עם הדימוי המדהים של הזריחה שרק ראינו.
אנו מוקפים בחול וולקני והתחושה של להסתובב היא דבר חדש עבורנו.

ים חול

מקדש הינדי בים החול

עצרנו כמה פעמים, לצלם ומעל לכל לוודא שאנחנו ממש מול הר געש פעיל.

ליד הר הגעש

אנחנו מתקרבים לכל מה שאנחנו יכולים לבית המקדש, כדי לנסות לראות את המדרגות שעולות לראש, אבל המדריך אומר לנו שזה לא טוב, ולכן עלינו להסתפק בתמונות.

הבא אנחנו עולים !!

הנה אנחנו יותר משעה, עד שנחליט שהגיע הזמן להגיע ליעד הבא שלנו באזור טיול לאינדונזיה: סורבאיה.
אנחנו נפרדים לשלום הר הגעש ברומו, אבל הפעם אנו מסתובבים, כדי להרהר בפעם האחרונה ... למרות שאנחנו חוזרים במהירות והנופים שיש לנו אינם רעים ...

עד הפעם הבאה

אנו שואלים את המדריך והוא אומר לנו שייקח לנו כשלוש שעות וחצי להגיע, זה אומר שעד הצהריים לא נוכל להתיישב במלון, עם הרצון שיש לנו היום לנוח !!
הטיול לא ממש ארוך, מכיוון שאנו נותנים הנהון וחלק מהנוף משתנה, מעט, אך הוא מראה שאנחנו כבר יותר מזרחית לאי ג'אווה.
בכניסה לסוראבאיה אנו מוצאים קרוואן לא קטן, אך בסופו של דבר, בסביבות השעה 13.30, אנו מגיעים למלון סורבאיה פלאזה.
אנו נפרדים לשלום מהמדריך שלנו, ומבטיחים כי אנו נשלח לך תמונה במייל וכי אנו נמליץ עליה בספרד ונלך ישירות להיכנס.
המלון מאוד מרכזי וממש לצדו יש לנו מרכז קניות.
בדיוק כשהגענו למלון סורבאיה פלאזה, ראינו קרטל שפרסם המבורגרים ומבחין בכם, שאחרי כל כך הרבה ימים שהיו מסורתיים, היום דילגנו על הדיאטה אינדונזיה
הלכנו לקניון, לטייל ואז ישבנו במקום של אוכל מהיר. שם הספיק לנו להמבורגרים, תפוחי אדמה ו"זבל "שונים.
הופתענו מהמנות, הן די קטנות !! בסופו של דבר אנחנו כמעט רעבים, אבל כמו בכניסה ראינו כמה בתי קפה עם כמה סופגניות התקפי לב, חשבנו לא לאכול יותר מדי, להשאיר חור לנשנוש!
לאחר מכן החלטנו שעדיף לנסוע למלון לנוח לזמן מה. ולבסוף אנחנו מנמנם במצב!
קמנו בשעות החטיפים והחלטנו שמאז היום דילגנו על הדיאטה, עדיף ללכת לאכול את הסופגניות שראינו בעבר.
אנחנו חוזרים לקניון והולכים למפעל שהוא סוג של קפיטריה, אבל הם מכינים סופגניות מזנים רבים. מיני דונקין, אך עם מראה טוב יותר.
שם אנחנו לוקחים קופסה של 6 סופגניות ו -2 אייס קפה. כשאנחנו הולכים לשלם, הם נותנים לנו סופגנייה נוספת לכל אחד, כך שבסופו של דבר אנחנו אוכלים 4 לכל ראש!
באופן הגיוני לאחר מכן אנו לא רעבים בזמן הארוחה וכמו כן, ננו במלון סוראבאיה פלאזה, בכדי להכין בחלומות את השינוי הכולל שעומד בפנינו מחר במערכת טיול לאינדונזיה: אנחנו הולכים לבאלי.

יום 11
SURABAYA - BALI (UBUD)