הגענו ליפן לפני 18 יום. מסלול הטיול שלנו לקח אותנו לקיוטו, קויה סן, אוסאקה, נארה, קובה, הימג'י, הירושימה, מיאג'ימה וכתבנו את השורות הללו מתוך פוטון בטקיאמה, בהרי האלפים היפניים. אם כי נספר לכם טוב יותר ובפירוט יותר את המקומות בהם נסענו ומה עשינו.
בפוסט זה ננסה להסביר את רשמינו הראשונים בארץ השמש העולה ואת הסקרנות המוזרה של יפן.
היפני
משהו מוזר קורה כאן: ביפן זרים הם היפנים. אנו מסבירים: צילמנו 176 תמונות דקה 'אההה תסתכל על הכרזה ההיא כל כך יפה', 'אההה תסתכל על העץ ההוא כל כך יפה', 'אההה תסתכל על צלחת הפלסטיק ההיא כל כך יפה' ... היפנים, האמיתיים, מסתכלים עלינו כאילו אנחנו משוגעים ! כעת אנו מבינים מדוע כאשר הם נוסעים לאירופה הם מבלים את כל היום במצלמה בהנצחת כל רגע: העולמות שלנו סופר שונים והכל נראה אקזוטי, מוזר ולא ייאמן.
הזקן
מקסים הם היו אחת ההפתעות של הטיול. אם אתה יושב על ספסל ליד זקן יפני אתה כמעט בוודאי תתחיל לדבר איתך! אפילו ביפנית, חה. באוסאקה פגשנו אדם עם תשוקה לאוריגמי והוא התחיל ליצור טווס ושפירית עם כמה פיסות נייר שהוא הוציא מכיסו ממש שם, ובסופו של דבר נתן לנו: נפלא!
הזקנים, אלה שחיו את הרגעים הגסים ביותר של ההיסטוריה היפנית המודרנית, הם באופן פרדוקסאלי אלה שתמיד חיוך מוכן ומדברים אנגלית טוב יותר ויותר!
אנשים צעירים
הם עוברים כמעט לחלוטין מתיירים. קשה לפתוח בשיחה או אפילו להחליף חיוך עם יפני בגילנו. אולי החסימה הזו נובעת מהביישנות שלו (או חוסר הביטחון שלו בגלל רמת האנגלית שלו ?!) אבל זה אחד הדברים שמפתיעים אותנו במיוחד, במיוחד שמגיעים ממלזיה, שם לפגוש אנשים זה קל מאוד והיכן, ברגע שאתה חוצה את עיניך אצל מישהו היריד החיוך מתחיל!
חדרי הרחצה
לא לא לא, אחת התגליות הטובות בעולם: האסלה החמה וטפטפת המים שמנקה אתכם בסוף המשימה. איך נגיד שאנחנו חיים במדינת עולם ראשון אם מים חכמים עדיין לא הגיעו! אני רוצה מים אינטליגנטים שלא יגרמו לי לסבול יותר בבוקר החורף הקרים כאשר תמיכה בתחת שלי בפלסטיקה הקרה שלה היא עינוי אמיתי!
מסורת ואופנה
זה אחד הדברים שהכי מתנגשים ואוהבים ביפן: שילוב מושלם של הישן-מסורתי עם המודרני-מודרני. החלק המסורתי (מקדשים, טקסים, טירות, קימונו, מנזרים ...) הוא זה שהכי אהב אותנו, אם כי טרם הכיר את טוקיו, המודרני אולי הסתיים תוך זמן קצר.
אוכל
ברור שאנחנו אוהבים את זה, איך לא! קצודון, יאקיסובה, טאקויאקי, טמפורה, גיודון, ראמן, סושי, סשימי ... לא חסר לנו 'נא דה נא'. בקיוטו אפילו עשינו קורס בישול להכנת מנות יפניות ברגע שנחזור הביתה (אם ההורים שלנו מעזים לאכול משהו שעשוי בידיים הקטנות שלנו!). ובקובה, מארחי הגלישה בספה שלנו, קנטארו וסטוקו, לימדו אותנו להכין אוקונומקי: גורדון ראמסי היה גאה בנו!
מחירים
הפחד הגדול ביותר שלנו היה שיפן בכלל לא הייתה מדינה שמתאימה לכיסי תרמילאים. ברור שככל שהתקציב שלך נדיב יותר, כך יש לך יותר הזדמנויות לחיות טיול במדינת השמש העולה, אבל הבנו שאתה יכול לנסוע דרך יפן בצורה נמוכה. הלינה יקרה (אך תמיד תוכלו לעשות גלישת ספות!), הטרנספורטים יקרים (יש חלופות זולות בהרבה למעבר JR ואנחנו אפילו מעודדים אתכם לצאת לטרמפ!) והאוכל נגיש (תוכלו לאכול די הרבה - די זול).
חאנמי
איזה מזל שהצלחנו לחפוף עם הסאקורה (פריחת הדובדבן), זו ללא ספק אחת העונות היפות של השנה וליהנות מהאנאמי (התבוננו בפרי הדובדבן) זה דבר שלעולם לא נשכח. נדהמנו מהחשיבות שהיפנים מעניקים לחגיגה זו ואיך הם יוצאים בהמונים לפארקים בקבוצות לפיקניקים מתחת לעצי הדובדבן.
המסכות
אבל לא הקרנבל, לא לא, אנחנו מתכוונים לאלה שיש ל- 70% מהאוכלוסייה! חשבנו שזה עניין של זיהום אבל ידידנו יוקיקו אמר לנו שרוב האנשים לוקחים אותם בגלל האלרגיה למאבקים! זמן הסאקורה, זמן המסכות.
מכונות אוטומטיות
גלידה, נודלס ... אבל מעל לכל המשקאות: בכל רחוב, בכל פינה, אנו מוצאים אחת מהמכונות האלה. מוות מיובש ביפן הוא משימה בלתי אפשרית! המחירים נעים בין 70 ל -180 ¥.
סנטו ואונסן
שירותים ציבוריים (בהם צריך להתרחץ עירום בקפידה) הם חוויה (רובר כבר מעודד!). ישנם שני סוגים: onsen, כאשר המים המשמשים באמבטיות מגיעים ישירות מהטבע ויש להם תכונות מועילות, והסנטו, שם המים אינם ממקור וולקני אלא מהברז.
תינוקות שיער
הקפידו להתקרב לעגלות ילדים: אתה יכול להפתיע. אם אתה לא מאמין לנו ... תראה:
IRASSHAIMASE
תשמעו את הביטוי הזה אלפי פעמים ביום: זו הדרך היפנית לקבל את פניכם במסעדה / חנות / סופרמרקט. בהתחלה חשב רובר שאמרו 'מכונת כביסה' אבל לא, מה שהם צועקים זה 'irasshaimaseee'.
ריוקאן
זה לא הלינה הזולה ביותר ביפן אם כי (לפחות) לילה אחד אתה צריך לנסות את זה. לינה במתחם מגורים מסורתי (או בשוקובו, מנזר בודהיסטי) זו חוויה מדהימה: דלתות נייר האורז, אלפי הפרטים, לינה על פוטון, הגן היפני המטופח ... אה, כמה נפלא!
תה ומים בחינם
במסעדות נותנים מים ותה חינם: זה לא נפלא? אחרי השירותים זה הדבר השני היינו מייבאים ללא היסוס לספרד!
פורטונה
היפנים מאמינים הרבה במזל. בכל מקדש תוכלו למצוא מכונות קטנות בהן תוכלו להשיג כרטיסים ממזל (או ממזל רע!), כן… במחיר של 10 ¥. אם הכסף הקטן אומר לך שיש לך מזל, ובכן, אתה יכול לנוח בקלות. אם במקום זאת הוא אומר לך שהמזל שמחכה לך לא טוב בכלל, אתה תמיד יכול לסתור אותו על ידי קשירת פיסת הנייר על אחד המיתרים שהם שמו למטרה זו (אל תדאג שתמצא את זה בקלות מכיוון שיש שם עוד כמה חסרי מזל! ).
במקדשים תוכלו לראות גם מאות אורקלות, קמעות וקמעות שהשאירו עולי הרגל (למרות שזה נותן לנו את הרושם שבסופו של דבר, המזל האמיתי הם הנזירים, יש מעט כסף לכל הכסף שהם מגייסים!).
אלה מעטים, אך ישנם עוד הרבה סקרנות של יפן שזעזעו אותנו, כמו:
- יש הרבה יותר נשים לבושות בקימונו ממה שציפינו, במיוחד בקיוטו.
- היפנים הם סופר פרטניים, טקסיים ומאורגנים.
- ישנן מסעדות סושי במחיר של 100 ¥ (2 חתיכות תמורת 80 סנט אירו!).
- משהו שלילי הוא שבניגוד לשאר אסיה, אוכל רחוב נדיר ויקר למדי.
- היפנים מוציאים הרבה מוצרי שמנת, איפור ויופי (וישנם גם מוצרי סואופרים נדירים, שמגיעים להם תפקיד נפרד).
- ישנם סוגים רבים של ערכת קאט (הדרים, תה ירוק, שעועית אדומה, עוגת גבינה, תות, תפוח, ווסאבי ...).
- אההה, כמעט שכחנו מהפאצ'ינקו: חדרים צפופים - ורעש - שם הסלע נהג לנגן במכונות הקטנות שמשאיר הון במקרים רבים ... זה גם ראוי לפוסט שלם!
ברור שהיה לנו כל כך קצר ביפן, שכל זה רק הרושמים הראשונים. מה שהמדינה הזו הבהירה לנו היא שנצטרך שנים רבות ורבות כדי להבין את תרבותה. טיול זה הוא אחד הטובים ביותר שאי פעם עשינו!
