כמו בכל שנה, יחד עם קרולי חג המולד, פולווארונים ומרתונים של "בית לבד", מגיעים שלנו סיכום השנה המטיילת. הראשונה בסדרה חזרה בשנת 2014, וחשבנו שזה רעיון נהדר לסובב את הראש ולזכור את הרגעים הטובים ביותר של השנה שהסתיימו. ושנת 2018 זו הייתה עוד שנת טיולים נהדרת. אנו עוברים דרך 5 יבשות: התחלנו את השנה באסיה, נסענו לאוקיאניה, חזרנו לאירופה, ביקרנו באמריקה והלכנו לראשונה באפריקה. לא רע, נכון?
אני מקווה ש 2019 תצא איתה עוד כמה טיולים 🙂
סיימנו את השנה בתאילנד ובילינו שם את החודש הראשון של 2018. מי שמכיר אותנו יודע עד כמה אנחנו אוהבים את צ'אנג מאי, הוא הבית האסייתי שלנו, עיר בה אנו מוצאים את עצמנו סופר נוחים וקשה לנו לעזוב. בין מקדשים, קארי מסאם, שגרות אופנועים, בתי קפה יפהפיים, שעות עבודה, ביקורים בשווקים ותכנון הטיול הבא, טס החודש. והגיע הזמן לדרוך, לראשונה, על מדינה אדירה ...
אוסטרליה! האמת שמעולם לא קיבלנו יותר מדי תשומת לב, בואו נראה, תמיד רצינו לראות קואלות וקנגורואים (מי לא?), אבל זה לא היה יעד חלומי ... אז למה הלכנו? כי מצאנו הצעה שלא ניתן לעמוד בפניה! אז ב -5 בפברואר נחתנו בפרת ', העיר המאוכלסת ביותר באזור זה של המדינה, והתחלנו טיול דרכים לאורך החוף המערבי של אוסטרליה. לאורך כל חודש פברואר ישנו בבית סוהר, לקחנו selfies עם הקוקות, נסענו אלפי קילומטרים על סיפון טנדר ענקי, שחינו עם קוצים, צלנו בחופי מים בצבע טורקיז, התבוננו בשקיעות במדבר ו אנחנו מתחילים להבין שזה ללא ספק יהיה טיול נהדר!
אחרי שנסענו בדרך הגדולה לאוקיאנוס, שרבים מגדירים אותה כאחד הכבישים הפנורמיים היפים בעולם, הגענו למלבורן וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. שהינו כמעט שבוע בשכונת פיצרוי, שהזכירה לנו הרבה את אסטוריה, בניו יורק. אחר כך עברנו כמה קילומטרים דרומה להכין בתים ולטפל בכלב ענק וטוב לב וחתול נעדר. זו הייתה הפסקה שאנו זקוקים לה לאחר שנסענו מדיודה בחוף הדרומי וחלק מהחוף המערבי של המדינה האדירה הזו. אכלנו כופתאות, ראינו פינגווינים, חקרנו מוזיאונים, טיילנו בשכונות העיר ואפילו ביקרנו אצל הרופא (עכביש עקץ את לחיי ופניי התנפחו כמו בלון!). מלבורן נראתה לנו אחת הערים הטובות בעולם לחיות. האם נחזור? מי יודע!
מרץ היה גם חודש הטיול שלנו בטסמניה, שבוע משומש מאוד, שבמהלכו גילינו את אותו אי סמלי. הם קוראים לה ניו זילנד הקטנה והיא בכלל לא מתגעגעת אלינו: היא יפה לזעם.
חודש אפריל מוקדש כולו להכרת החוף המזרחי של אוסטרליה. כקילומטר אחר ק"מ על גבי הטנדר שלנו, אנו חולפים על פני החוף עם החול הכי לבן בעולם, ההרים הכחולים, שמורות טבע מלאות קנגורו, בית חולים קואלות, העיירה הכי היפסטרית באוסטרליה (ביי ביי ביי). אנחנו טסים מעל המכשול של אלמוגים, אנו מפליגים בנהרות שורצים תנינים, אנו ישנים בבקתה מעץ מוקפת בג'ונגל וכמובן, פגשנו את סידני (בשבילי העיר היפה ביותר באוסטרליה, רובר נשארת עם מלבורן הואה).
כשהמטוס המריא לאירופה היה לנו ברור שאנחנו עוזבים ארץ מדהימה, אליה נחזור ככל הנראה בעתיד. יש לנו גם חוב מצטיין: אולורו והמרכז האדום!
נחתנו באתונה עם קצת סילון והרבה חשק לג'ירואים. הכרנו כבר את בירת יוון של טיולים אחרים, וכפי שבמקרים אלה, הקשר היה טוטאלי עם העיר הזו, כך שהינו חמישה ימים לפני שטסנו לביתי באיטליה. הם היו ימים רגועים, טיולים בשכונות פחות ופחות תיירותיות, אוכל עשיר וזול, המשקיף על האקרופוליס ובירות עם השקיעה.
איטליה הייתה היעד הבא שלנו. כאן אנו מתדלקים אנרגיות, גם רגשיות (אותם חיבוקים מהמשפחה!) ובטן (הגלידות האלה והפיצות האלה!). רובר נסע עם הוריו לוורונה, נפגשנו בפדובה, נסענו לוונציה, ובזמן שחזרתי כמה ימים למולדתי, הם המשיכו לחקור את הבלפזים, במיוחד נסעו לרומא, אחד החלומות הנוסעים כמעט לכולם.
ביוני חזרנו, אחרי כמה חודשים, לרה פלאיה, שם אנו גרים כשאנחנו לא נוסעים. משהו פשוט כמו ללכת לסופר לקנות, לבשל ולאכול על הספה בצפייה בסדרה, זה נראה יפה. שלא לדבר על לישון באותה מיטה, ללכת לאותו חדר אמבטיה, מכונת כביסה וכמובן לעבוד במשרד שלנו! אחרי כל כך הרבה שנים שטיילנו ממקום למקום, אנו מגלים שיש בסיס חשוב כמו להמשיך לטייל בעולם. איזון זה מה שאנחנו באמת צריכים.
אבל אנחנו תרמילים ללא תרופות, כך שבסוף החודש התעוררה ההזדמנות לנסוע לוורשה שבפולין, ואנחנו לא מפקפקים בזה מאוד! ורשה קיבלה את פנינו בקור וגשם, אך מהר מאוד התחמם לנו עם הבירות והפירוגיס שלה, סוג של כופתאות ממכרות.
בחזרה לווארה ואחרי כמה מטבלים בים התיכון והקלדה רבה מול המסך, קרה משהו לא צפוי, או ליתר דיוק ... צפוי משהו צפוי: איאגו! 13 ביולי האחיין שלנו נולד, הילד הכי חתיך בספרד (ואם תמהר אותנו, מהיקום). נסענו מוורה למדריד לבקר את הקטנה ואת האמא, ולמחרת לאליקנטה: היה לי עוד טיול ... אמסטרדם! כאן התחבקנו שוב עם חברנו ג'ורדי, הסתובבנו המון, ישנו מעט ונהנינו מאוד. והערוצים האלה ... ains, כמה יפה אמסטרדם!
שנינו נסענו בעבר לארץ הבסקים: גניבה כשהייתי צעירה יותר ואני לעבודה. אבל בקיץ הזה ארגנו מסלול טיול שיאפשר לנו להכיר את האזור הזה הרבה יותר טוב. ו- jo-eeeer: כמה אייקקאדי מגניב! השארנו לרצות לחזור, וכמובן שנחזור. אילו נופים, אילו כפרים, איזה פינטקסוס. בארץ הבסקים הכל מוגזם. ואנחנו אוהבים את זה.
בתחילת החודש ההורים שלי הגיעו לבלות שבוע בוורה פלאיה, אבל המזל לא ליווה אותנו בכלל: תראו שלעולם לא יורד גשם ושם! גשם כמעט כל יום. למרבה המזל הם כבר הכירו אותו מתקופות אחרות. כמובן שעם שמש וגשם יש משהו שלעולם לא משתנה: הכובעים העשירים ששמנו את כף היד!
בספטמבר נסענו גם לסביליה לחתונה של אחד החברים הכי טובים של רובר, וניצלנו את ההזדמנות לעבור בקורדובה בדרך לסיגנצה. טיול נוסף הופיע והלכנו ל ...
סיציליה! עברו כמה שנים מאז ששמנו את ליבנו באי זה כה שלם ויפה. באמת שיש בו הכל: אוכל טוב (יותר מתועלת), ערים מעניינות כמו פלרמו, רגוזה או סירקוזה, איים מים כחולים, פארקים ארכיאולוגיים, כפרים מקסימים ואפילו הרי געש בהם מרגישים ביקום אחר. באמת, אם תרצו ליהנות מטיול שלם ודי נגיש, אינכם חייבים לנסוע לצד השני של העולם: סיציליה היא אפשרות מצוינת!
בנובמבר הצלחנו להגשים את אחד החלומות הנוסעים שלנו: לבקר במקסיקו. עשינו את זה גם באחד התאריכים הכי מיוחדים של המדינה הזו, חגיגת יום המתים. זו הייתה חוויה ייחודית, כזו שלעולם לא נשכח. גם לא נשכח את ההתרגשות מההיות מול פירמידה של צ'יצ'ן איצה, את העייפות מהטיפוס לקלקול, ההליכות ברחובות הצבעוניים של קמפצ'ה וואלדוליד, צפייה בקוקו בקולנוע בזמן שכולם שרו או דורכים על החופים מלא סרגום (לא היה לנו הרבה מזל עם זה, באמת). הטיול נמשך חודש, בו ביקרנו בחצי האי יוקטן, אבל מקסיקו היא ענקית ויש לנו הרבה מה לגלות!
נסיעה למצרים הייתה משהו כל כך לא צפוי עד שאנחנו כמעט לא מאמינים בכך. הרעיון היה להשאיר אותה לשנת 2019, peeero, מצאנו הצעה טובה מאוד והחלטנו לא לתת לה לברוח. ביקרנו במדינה עם הוריו של רובר ובפעם הראשונה מאז נסענו יצאנו לסיור מאורגן (חוויה מעניינת, אם כי בהחלט נשארנו עם הטיולים בחינם). לראות את הפירמידות, את העמודים של קרנאק, את השחר באבו סימבל, לנווט את הנילוס, לחיות את הכאוס של קהיר ... בועה, זה היה אכזרי, כן, זה היה מסע אכזרי. הדרך הטובה ביותר לסיים מטייל שנה נהדר! אם יש לך אפשרות לנסוע למצרים, מזהה.
ועכשיו אנו כותבים לך מהבית שלי באיטליה. נבלה כאן חג המולד ואז רובר ילך עם משפחתו לחגוג את השנה החדשה בג'קה. מה מחזיק לנו 2019? מי יודע ... יש ייעוד כלשהו שהיינו רוצים לדעת, אבל עדיף שאעצום את פי, אלא אם כן זה יביא מזל רע.
ואנחנו מנצלים את ההזדמנות לאחל לך חג שמח, ליד יקיריהם והרחק מהרשתות החברתיות, ליד אוכל טוב והרחק מתגלגל רע. ומעל הכל, 2019 היא שנה טובה מאוד לכולם! ו תודה רבה לקריאתנו, כמובן!
* שנות הנסיעות האחרות שלנו:
- סיכום 2017
- סיכום 2016
- סיכום 2015
- סיכום 2014
