יום 7: רכבת מהעננים לטיבט - להאסה
יש כמה דקות עד 7 בבוקר כשאנחנו מתעוררים ואחרי כמה שניות, אנחנו זוכרים איפה אנחנו, והטמענו שאנחנו בתא שלנו ברכבת משנחאי ללהסה, המכונה רכבת מהעננים לטיבט, בזמן הזה הגיע הזמן לנצל את האמבטיה, בשעה זו של הבוקר עדיין אין הרבה העברות ולהתחיל להכין את ארוחת הבוקר שלנו, עם הקפה המיידי שאנו מביאים מהבית וחבילות העוגיות שאנו קונים בשנגחאי.
באזור זה של טיבט הוא שחר מעט מאוחר יותר, בערך בשעה 8 בבוקר, כך שהוא עדיין סגור כמעט למעשה, משהו שלא מאפשר לנו לראות את הנוף בפרטי פרטים, אך מאפשר לנו אינטואיטיבי לשינוי שמעט לאט הופך להיות יותר זה מדהים וזה מתחיל להשאיר לנו נוף הרבה יותר צחיח ממה שראינו עד כה ובעיקר עם הרבה פחות מבנים.
לאחר שעברנו בשירותים, הרמנו את מיטות הקומותיים ואכלנו ארוחת בוקר, התחלנו לשים לב לסחרחורת, סימפטום של מחלת גבהים ואנחנו לא יכולים לשכוח שבארבע בבוקר עברנו בגולמונד, כבר כמעט 3000 מטרים ועכשיו אנו מתחילים להתקרב למעבר ההרים קונלון, שם נעבור מ- 2800 מטר ל- 4700 מטר.
מסלול יום שני ברכבת העננים לטיבט
התא שלנו ברכבת העננים לטיבט
נופים מהתא שלנו ברכבת העננים לטיבט
כפי שאמרנו אתמול, בעצות לחולי גבה לטיבט, כשאנחנו עוברים, אפילו בהדרגה, בגובה מעל 2500 מטר, אתה צריך לקחת את הדברים בקלות, בלי לבצע תנועות פתאומיות ומעל הכל, שתו הרבה מים כדי להיות מיובשים ככל האפשר.
ככל שעוברות הדקות הסחרחורת הזו מתחילה להיעלם, ואנחנו מתחילים ליהנות, הרבה יותר שקטים, מהנופים שהטיול המדהים הזה לטיבט מעניק לנו בעוד 19 יום, אם כי באותו זמן אנחנו מתחילים להקשיב ולראות איך תסמינים של מחלת גבהים מתחילים לעשות הרס במעבר, רואים כיצד כמה מלווים לעגלה צריכים חמצן או נכנסים לחיפוש בשירותים בגלל הקאות.
כך השעה 9 נותנת לנו את הזמן שאנחנו לוקחים להכין ארוחת בוקר שניה וזהו רכבת מהעננים לטיבטלאחר שעות נופש רבות כל כך, בנוסף לנופים המדהימים, נראה כי הרעב מופיע בתדירות גבוהה יותר, כך שהגיע הזמן להכין קפה נוסף ולהגיע לחטיפים שאיתם תוכלו ללוות זמן קריאה, מלווה בנופים מרשימים יותר ויותר.
נופים ברכבת העננים לטיבט
קפה ברכבת העננים לטיבט
מכיוון שאחד הטיפים להימנעות מהתסמינים של מחלת גבהים הוא לשתות הרבה מים ולמרות שקנינו בתחנת שנחאי, אזל לנו, אז לאחר ששאלנו שוב ושוב את צוות הרכבת שעובר דרך השונים עגלות שמוכרות שתייה, ארוחות וחטיפים ושהם אומרים לנו שאין להם, החלטנו להתקרב לרכב המסעדה, שם אחרי שהראנו להם בקבוק מים ריק, כדי למנוע אי הבנות, הם אומרים לנו שאין להם ושהם נסגרים באותו הרגע.
בהתחשב בכך, ולמרות שיש לנו משקאות קלים, החלטנו לבקש מאחת הבנות שעוברות ברכב, ובכל פעם שאנחנו עוברים אותה יש לה חיוך גדול בשבילנו, שמיד אומר לנו לעקוב אחריה שוב לרכב המסעדה, כאשר לאחר ששוחחו בטון מעט גבוה עם כמה מלצרים, הם בסופו של דבר מכרו לנו כמה בקבוקי מים.
בהתחשב בכך, איננו יכולים להמליץ כי בנוסף לקנות מים בתחנת שנגחאי, למקרה, אם יגידו לכם כי אין להם ברכבת, להתעקש, מכיוון שהם עושים זאת, אם כי איננו מבינים את הסיבה שעבורם הם לא רצו למכור לנו.
הרכבת של רכבת העננים לטיבט
לאחר בילוי טוב בבוקר במנוחה ונהנה מהנוף, אנו יוצאים לטיול רגלי קצר במורד הרכבת, לאט לאט כדי לא להכריח את הגופה, ואז הופיעו היאקים הראשונים בשלג. לא הייתה לנו את המצלמה או הטלפון, אז הוא היה צריך לעצום את עיניו כדי לתעד את התמונה הזו ברשתית.
אחרי החוויה עלינו לומר שללא ספק, הטיול ב- רכבת מהעננים לטיבט זה מומלץ לחלוטין. אם יש לכם את היומיים הנוספים הללו, אל תשכחו לעשות זאת מכיוון שזו חוויה ייחודית מההתחלה ועד הסוף.
נופי טיבט. רכבת העננים
רכבת מהעננים לטיבט
רכבת מהעננים לטיבט
כפי שאתה יכול לדמיין, השעות עוברות והנופים מרשימים ביותר, כמה מילים שלדעתנו ילוו אותנו להמשך טיול זה בטיבט.
ככל שאנו מתרוממים השמים נעשים יותר ויותר ומשאירים לנו את הדימוי שעבר לא מזמן בסן פדרו דה אטקמה בטיול בצ'ילה ובאי הפסחא, שאנחנו כל כך אוהבים אותנו וגורמים לנו להרגיש בזה אותו רגע, מלבד היותו קטן מול הטבע, זוכה מאוד לחיות כמו שתמיד חלמנו.
רכבת מהעננים לטיבט
רכבת מהעננים לטיבט
רכבת מהעננים לטיבט
אנו מגיעים לאחר שאכלנו בנגק, בצפון האזור האוטונומי של טיבט, בזמן שאנחנו בגובה 4450 מטר ועצירה אחרונה לפני שהגענו סוף סוף, עד להאסה המיוחל שלנו.
מרגע זה הדימויים הייחודיים של נהרות, אגמים קפואים והרים של שלג רב-שנתי מנוקדים בייקים הופכים לקבוע בנוף, באותו זמן שכל כמה דקות אנשים מקבלים "מכירה פומבית"חדר האמבטיה כדי להיות מסוגל להקיא, משהו שמותיר שוב הוכחות, כי מחלת גבהים היא לא מה להתבדח עליהם.
ברור שרק לתצוגות אלו ראוי לנסוע טיול זה ברכבת, בנוסף לחוויה עצמה, הכרוכה בהיותה 48 שעות ברכבת, למעשה ללא תייר.
רכבת מהעננים לטיבט
השעה 19:30 כשאנחנו מגיעים ללהסה, אחרי 48 שעות מאז שעזבנו את שנחאי, ובאותה עת עלינו לתלות את התרמילים שלנו, מנסים לא להתאמץ במיוחד, בל נשכח שאנחנו 3650 מטר מעל פני הים ועוזבים ה רכבת הענניםמסע שאפשר לנו באופן מעשי לגעת בעננים בידיים שלך וסיור באחת הארצות הנפלאות בעולם.
תחנת להסה
לאחר ביצוע הצעדים הראשונים עם התרמילים, הרבה יותר כבד מבעבר וקשה יותר להעמיס בגובה זה, נעבור את הדרכון ונאפשר שליטה ישירות שנמצאת בפתח התחנה ונבדוק את מה שקראנו זה לגמרי נכון: להאסה אותה חיפשנו תצטרך לחכות, מכיוון שכעת הקבלה מבוצעת על ידי בניין מלט גדול, שנראה שקר, למצוא במקום הזה.
אנו מגיעים ליציאה מהתחנה, שם נמצאת בקרת הדרכונים ובאופן ישיר, כשרואים מערביים, הם גורמים לנו לחכות, עד שהם יבואו למצוא לנו שני שוטרים שלוקחים אותנו לבניין שנמצא ממש בסמוך, שם לאחר שהציגו את הדרכונים והיתרים שלנו, הם נתנו לנו לעבור ללא בעיות.
כשרואים את מה שראינו, אנו מבינים שיש את המקום היחיד שיש להם כדי להיות מסוגל לסרוק דרכונים, כך שאם הם לוקחים אותך מהתור ולקחת אותך לבניין אחר, אל תדאגי, זה הנוהל הרגיל.
תחנת להסה. טיבט
עזבנו את התחנה כשתרמילי התרמיל שלנו ו- 3650 מטר מאחורנו, מצאנו את עצמנו שנוכל לומר זאת בצורה מושלמת, שם בדיוק השארנו את פאסאנג, שיהיה שלנו מדריך בספרדית בטיבט עם שלט עם שמנו ומדריך סין, שילווה אותנו בטיול זה, כפי שהסברנו בהכנות לנסוע לטיבט ואנחנו לא יכולים לשכוח את זה אתה לא יכול לנסוע לטיבט בחינםמכיוון שתמיד צריך לעשות זאת באמצעות סוכנות.
ברגע שאנו מרימים את המצגות אנו פותחים שיחה, נראה כי אנו מכירים זה את זה כל החיים, אנו הולכים לחניון בו מחכה לנו 4 × 4, שתהיה המכונית שלנו בימים הקרובים בכביש בטיבט, שעלינו לומר אני אוהב את זה ויותר לדעת את השעות שנצטרך לבלות בה, עם "Tre" בראש, שיהיה גם הנהג שלנו בימינו.
פאסאנג וטר הם טיבטים ולמרות שהאחרון אינו דובר אנגלית או ספרדית, אנו משוכנעים לחלוטין כי נבין זה את זה בצורה מושלמת. אנחנו צריכים רק כמה דקות, לראות את פניו ואת חיוכו לדעת. משהו שקרה לנו גם עם פאסאנג, שאיתו בנוסף לחיוך אנו חולקים את השפה, משהו שבמקום כמו טיבט, היה חיוני עבורנו
לקח לנו בערך 20 דקות להגיע לאזור ברקהור, לעבור דרך גשר ממנו ראינו לראשונה את הפוטלה מרחוק ושם איננו יכולים להפסיק להסתכל, לא משנה כמה אנו מאבדים את ראייתנו. סוף סוף אנחנו בטיבט, אחרי כל כך הרבה זמן לחלום על זה.
מכוניות לא יכולות לעבור בברקהור, ולכן פאסאנג התקשר אתמול Tashitakge Hotel Lhasa, שם נישאר במשך 6 הלילות הבאים, לפגוש מישהו שבא לחפש אותנו כדי להדריך אותנו למלון.
ובמועד שם מצאנו ילד מהצוות שאחרי שנפרד מפאסאנג וטר, תולה תרמיל על כתפו ולוקח אותנו לראשונה דרך רחובות להאסה המסורתיים שתמיד חלמנו עליהם ושאנו רואים כרגע מצלמה מהירה, אבל הם משאירים לנו טעם בפה, אנחנו יודעים, לא נשכח.
הגענו למלון ואחרי שהצגנו את כל התיעוד, כולל דרכונים ואישורים, צ'ק-אין והתפעלנו מהקבלה, עלינו לקומה השלישית, אין מעלית אבל הם עוזרים לנו לטפס על התרמילים, אנו מוצאים חדר מושלם, באופן מסורתי, עלינו לומר, אנו מתאהבים.
הרעיון הראשוני היה לצאת לארוחת ערב, אך בידיעה שלא רצוי לאכול הרבה בשעות הראשונות האלה תוך הסתגלות לגובה ולהיות כמעט 9 בלילה, החלטנו להכין קפה ולעלות למרפסת של המלון ממנו יש לנו אחד הנופים הנפלאים ביותר בעולם ואחת הסיבות שבחרנו במלון זה להתארח בלהסה: פוטלה המדהימה.
זכרו כי כל מטייל זר שרוצה לנסוע לטיבט חייב לעשות זאת באמצעות סוכנות (זה בלתי אפשרי לנסוע לחופשה בטיבט בחינם), בין אם הוא מוסיף לקבוצה או באופן פרטי ויש לו לפני הכניסה לטיבט מסלול קבוע, שהסוכנות תגיש וצריכה להיות מאושרת על ידי הרשויות הסיניות.
כדי לקבל את הויזה ואת כל האישורים, יש צורך באישור מסלול זה על ידי הרשויות. כמו כן, לא ניתן לשנות את מסלול הטיסה, דבר שחשוב מאוד לזכור, מכיוון שהוא יאלץ אותך להיות ברור באשר אתה רוצה לבקר מהרגע הראשון, מכיוון שעל סמך זה הסוכנות תנהל את האישורים.
במקרה שלנו נסענו עם מדריך סין, שניהל את כל האישורים לאחר שתכננו מסלול מסלול אישי יחד, עם מדריך בספרדית וזה הוביל אותנו ליהנות כפי שמעולם לא שיערנו את המקום הקסום הזה.
זכרו כי כל מטייל זר שרוצה לנסוע לטיבט חייב לעשות זאת באמצעות סוכנות (זה בלתי אפשרי לנסוע לחופשה בטיבט בחינם), בין אם הוא מוסיף לקבוצה או באופן פרטי ויש לו לפני הכניסה לטיבט מסלול קבוע, שהסוכנות תגיש וצריכה להיות מאושרת על ידי הרשויות הסיניות.
"רכבת. 48 שעות. תא משותף עם עוד 3 אנשים איתם אתה ישן, אוכל, קורא, מסתכל מהחלון ואפילו בסופו של דבר מדברים סינית מבלי להבין אותך. מלטה שהם מכנים רך, אבל זה כמו אבן. חור אמבטיה משותף עם 40 אנשים נוספים. שתף אוכל עם מישהו. אכלו מרקים מיידיים במשך יומיים. שתו קפה נמס כאילו אין מחר ...
ולכל זה, תרגישו מאושרים מאוד. על היכולת לעשות וליהנות ממה שאתה באמת אוהב. על כך שאתה מרגיש חי בצורה מדהימה. על ההרגשה שבתיק גב אתה נושא את כל מה שאתה צריך והדברים עדיין נשארים. לאשר שוב שהמעבר הוא חלק ממך. להמשיך לראות, יום אחר יום, שאנשים דומים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, גם אם הם מפרידים בינינו אלפי קילומטרים. כשאתה מחפש איתות 3G במהלך נסיעה ברכבת, חוצה את המישור הטיבטי, רק בשביל לשלוח הודעה להורים שלך כדי לומר להם שאתה "נוגע בשמיים".
בשביל זה ועל בכי, על בכי כשהשמש החליקה דרך חלון הרכבת והכתה אותי בפנים לראשונה בזמן שחצתה את טיבט. לבכי שוב כשהגעתי ללהסה ובפעם הראשונה ראיתי את הפוטלה מולי.
לאותם רגעים שמראים לך יותר מתמיד שיש לחיות את החיים, לשמור ברשתית וללחוץ עד תום. "
יום 8: מה לראות בלהסה: קורה דה ברקהור, מקדש ג'וקאנג, הרובע המוסלמי, ארמון פוטאלה
